1
 |
In the beginning
G-d created
and the earth. |
בראשית
ברא אלהים
ואת הארץ |
א |
)א( ואברהם זקן בא בימים וידוד ברך את אברהם בכל:
|
2
 |
| ב |
)ב( ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי:
3
 |
| ג |
)ג( ואשביעך בידוד אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו:
4
 |
| ד |
)ד( כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק:
5
 |
| ה |
)ה( ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם:
6
 |
| ו |
)ו( ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה:
7
 |
| ז |
)ז( ידוד אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם:
8
 |
| ח |
)ח( ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה:
9
 |
| ט |
)ט( וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה:
10
 |
(Start of third aliyah)
שלישי
| י |
)י( ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור:
11
 |
| יא |
)יא( ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת:
12
 |
| יב |
)יב( ויאמר ידוד אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם:
13
 |
| יג |
)יג( הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים:
14
 |
| יד |
)יד( והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני:
15
 |
| טו |
)טו( ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה:
16
 |
| טז |
)טז( והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל:
17
 |
| יז |
)יז( וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך:
18
 |
| יח |
)יח( ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו:
19
 |
| יט |
)יט( ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת:
20
 |
| כ |
)כ( ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו:
21
 |
| כא |
)כא( והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ידוד דרכו אם לא:
22
 |
| כב |
)כב( ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם:
23
 |
| כג |
)כג( ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין:
24
 |
| כד |
)כד( ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור:
25
 |
| כה |
)כה( ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון:
26
 |
| כו |
)כו( ויקד האיש וישתחו לידוד:
27
 |
(Start of fourth aliyah)
רביעי
| כז |
)כז( ויאמר ברוך ידוד אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני ידוד בית אחי אדני:
28
 |
| כח |
)כח( ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה:
29
 |
| כט |
)כט( ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין:
30
 |
| ל |
)ל( ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין:
31
 |
| לא |
)לא( ויאמר בוא ברוך ידוד למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים:
32
 |
| לב |
)לב( ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו:
33
 |
| לג |
)לג( >ויישם< ויושם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר:
34
 |
| לד |
)לד( ויאמר עבד אברהם אנכי:
35
 |
| לה |
)לה( וידוד ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים:
36
 |
| לו |
)לו( ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו:
37
 |
| לז |
)לז( וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו:
38
 |
| לח |
)לח( אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני:
39
 |
| לט |
)לט( ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי:
40
 |
| מ |
)מ( ויאמר אלי ידוד אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי:
41
 |
| מא |
)מא( אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי:
42
 |
| מב |
)מב( ואבא היום אל העין ואמר ידוד אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה:
43
 |
| מג |
)מג( הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך:
44
 |
| מד |
)מד( ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח ידוד לבן אדני:
45
 |
| מה |
)מה( אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא:
46
 |
| מו |
)מו( ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה:
47
 |
| מז |
)מז( ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה:
48
 |
| מח |
)מח( ואקד ואשתחוה לידוד ואברך את ידוד אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו:
49
 |
| מט |
)מט( ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל:
50
 |
| נ |
)נ( ויען לבן ובתואל ויאמרו מידוד יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב:
51
 |
| נא |
)נא( הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר ידוד:
52
 |
| נב |
)נב( ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה לידוד:
53
 |
(Start of fifth aliyah)
חמישי
| נג |
)נג( ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה:
54
 |
| נד |
)נד( ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני:
55
 |
| נה |
)נה( ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך:
56
 |
| נו |
)נו( ויאמר אלהם אל תאחרו אתי וידוד הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני:
57
 |
| נז |
)נז( ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה:
58
 |
| נח |
)נח( ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך:
59
 |
| נט |
)נט( וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו:
60
 |
| ס |
)ס( ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו:
61
 |
| סא |
)סא( ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך:
62
 |
| סב |
)סב( ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב:
63
 |
| סג |
)סג( ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים:
64
 |
| סד |
)סד( ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל:
65
 |
| סה |
)סה( ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס:
66
 |
| סו |
)סו( ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה:
67
 |
| סז |
)סז( ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו: פ
(End of open section)
ה |
בראשית פרק כד
--------------
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *