1
 |
 In the beginning
G-d created
and the earth. |
בראשית
ברא אלהים
ואת הארץ |
א |
|---|
)א( ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר:
|
| 2
|
| ב |
|---|
)ב( והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו:
| 3
|
| ג |
|---|
)ג( והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר:
| 4
|
| ד |
|---|
)ד( ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה:
| 5
|
| ה |
|---|
)ה( ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות:
| 6
|
| ו |
|---|
)ו( והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן:
| 7
|
| ז |
|---|
)ז( ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום:
| 8
|
| ח |
|---|
)ח( ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה:
| 9
|
| ט |
|---|
)ט( וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום:
| 10
|
| י |
|---|
)י( פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים:
| 11
|
| יא |
|---|
)יא( ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו:
| 12
|
| יב |
|---|
)יב( ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר:
| 13
|
| יג |
|---|
)יג( ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה:
| 14
|
| יד |
|---|
)יד( וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה:
| 15
|
(Start of second aliyah)
שני
| טו |
|---|
)טו( ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו:
| 16
|
| טז |
|---|
)טז( ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה:
| 17
|
| יז |
|---|
)יז( וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר:
| 18
|
| יח |
|---|
)יח( והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו:
| 19
|
| יט |
|---|
)יט( והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע:
| 20
|
| כ |
|---|
)כ( ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת:
| 21
|
| כא |
|---|
)כא( ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ:
| 22
|
| כב |
|---|
)כב( וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות:
| 23
|
| כג |
|---|
)כג( והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם:
| 24
|
| כד |
|---|
)כד( ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי:
| 25
|
| כה |
|---|
)כה( ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה:
| 26
|
| כו |
|---|
)כו( שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא:
| 27
|
| כז |
|---|
)כז( ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב:
| 28
|
| כח |
|---|
)כח( הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה:
| 29
|
| כט |
|---|
)כט( הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים:
| 30
|
| ל |
|---|
)ל( וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ:
| 31
|
| לא |
|---|
)לא( ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד:
| 32
|
| לב |
|---|
)לב( ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו:
| 33
|
| לג |
|---|
)לג( ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים:
| 34
|
| לד |
|---|
)לד( יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע:
| 35
|
| לה |
|---|
)לה( ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו:
| 36
|
| לו |
|---|
)לו( והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב:
| 37
|
| לז |
|---|
)לז( וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו:
| 38
|
| לח |
|---|
)לח( ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו:
| 39
|
(Start of third aliyah)
שלישי
| לט |
|---|
)לט( ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך:
| 40
|
| מ |
|---|
)מ( אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך:
| 41
|
| מא |
|---|
)מא( ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים:
| 42
|
| מב |
|---|
)מב( ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו:
| 43
|
| מג |
|---|
)מג( וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים:
| 44
|
| מד |
|---|
)מד( ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים:
| 45
|
| מה |
|---|
)מה( ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים:
| 46
|
| מו |
|---|
)מו( ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים:
| 47
|
| מז |
|---|
)מז( ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים:
| 48
|
| מח |
|---|
)מח( ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה:
| 49
|
| מט |
|---|
)מט( ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר:
| 50
|
| נ |
|---|
)נ( וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און:
| 51
|
| נא |
|---|
)נא( ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי:
| 52
|
| נב |
|---|
)נב( ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי:
| 53
|
(Start of fourth aliyah)
רביעי
| נג |
|---|
)נג( ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים:
| 54
|
| נד |
|---|
)נד( ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם:
| 55
|
| נה |
|---|
)נה( ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו:
| 56
|
| נו |
|---|
)נו( והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים:
| 57
|
| נז |
|---|
)נז( וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ:
ה |
(End of open section)
בראשית פרק מא
--------------
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *