Part 2 Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2009

Hebrew/English Main Text Previous Next Help Index Part 1 Index Part 2 Home

The Laws of ImmersionCh. 162:1-14 הלכות טבילה

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14

162:1 If her husband is in town it's a mitzvah on the woman to immerse (herself) at the proper time, in order not to nullify ''be fruitful and multiply''1 even for one night, for we find in Joshua that he was punished over nullifying ''be fruitful and multiply'' for one night. A woman who delays immersing in order to distress her husband, her punishment is very severe, Heaven forbid.
1) The commandment to have children.
אם בעלה בעיר מצוה על האשה שתטבול בזמנה שלא לבטל מפריה ורביה אפילו לילה אחד שהרי מצינו ביהושע שנענש על שביטל את ישראל מפריה ורביה לילה אחד ואשה שמתאחרת מלטבול כדי לצער את בעלה עונשה גדול מאד רחמנא ליצלן א
162:2 It's forbidden (for her) to immerse on the seventh day until after the stars have appeared,1 and even to immerse close to night-fall, such that she doesn't come to her house until it's dark, is also forbidden. Even if she was delayed and didn't immerse on the night after the seventh day, and immerses afterwards, she is also forbidden to immerse during the day. Also on this matter she should be strict and not immerse even close to night-fall, so that she doesn't come to her house until it's dark, rather she should immerse actually in the night. Brides who are immersing before the wedding ceremony, can immerse on the eighth day or afterwards in the day, In an emergency, even if she is immersing on the seventh day, she can still immerse in the day, even in the morning after day-break, however one shouldn't have the wedding ceremony until the stars appear. However, if she immerses after the wedding ceremony, even though this is the first immersion for (the benefit of) her husband, the law for her is like any other woman.
1) i.e.; she must wait until the day is definitely over.
אסורה לטבול ביום השביעי עד צאת הכוכבים ואפילו לטבול סמוך לחשכה באופן שלא תבא לביתה עד שתחשך נמי אסור ואפילו נתאחרה שלא טבלה בלילה שלאחר יום השביעי וטובלת אחר כך אסורה גם כן לטבול ביום וגם בענין זה יש להחמיר שלא תטבול אפילו סמוך לחשכה ושלא תבוא לביתה עד שתחשך אלא תטבול דוקא בלילה והכלות הטובלות קודם החופה יכולות לטבול ביום השמיני או אחר כך ביום ובשעת הדחק אפילו אם טובלת ביום השביעי יכולה גם כן לטבול ביום ואפילו בבוקר לאחר הנץ החמה אבל לא יעמידו את החופה עד צאת הכוכבים אבל אם טובלת לאחר החופה אף על פי שהיא טבילה הראשונה לבעלה דינה כמו שאר אשה ב
162:3 If she was compelled by circumstances, for example, she was afraid to immerse at night due to the cold or fear, or the house of immersion1 is outside the city, and the city gates are locked at night, she can immerse on the eighth while it's still day. However, on the seventh she shouldn't immerse on the day, even if there are compelling circumstances. Although she is allowed to immerse, due to compelling circumstances, on the eighth in the day, she should then actually do also the combing2 close to the immersion. However, if the eighth day is Shabbat or a festival, she needs to do the combing on the day before the immersion, and also to immerse on that day is forbidden, because two leniencies on one matter, we don't allow (that is, immersing during the day, and distancing (the act of) combing from the immersion.)
1) The Mikvah.
2) See Ch. 160.
היכא דאיכא אונס כגון שיראה לטבול בלילה מחמת צינה או פחד או שבית הטבילה הוא חוץ לעיר ושערי העיר ננעלים בלילה יכולה לטבול בשמיני בעוד יום אבל בשביעי לא תטבול ביום אפילו במקום אונס והא דמותרת לטבול במקום אונס בשמיני ביום דוקא שתעשה גם החפיפה אז סמוך לטבילה אבל אם יום השמיני הוא שבת או יום טוב שתצטרך לעשות החפיפה ביום שקודם הטבילה וגם תטבול ביום זהו אסור משום דתרי קולי בדבר אחד לא מקילינן דהיינו טבילה ביום וגם הרחקת חפיפה מטבילה ג
162:4 She shouldn't stand on anything while immersing, and if the waters there are deep and she needs to stand on a step,1 she should ask a Rabbinic authority.
1) The Mikvah normally has steps going down into the water.
לא תעמוד על שום דבר בשעת טבילה ואם מי המקוה עמוקים וצריכה לעמוד על שליבה תעשה שאלת חכם ד
162:5 She shouldn't immerse in a place where there is concern that people may see her, because due to this she will be in a hurry to immerse, and we are concerned that she won't immerse properly. Afterwards, if she immersed and she definitely knows that the immersion was done properly, then the immersion is valid. לא תטבול במקום שיש חשש שיראו אותה בני אדם מפני שמתוך כך היא ממהרת לטבול וחיישינן שלא לא תטבול יפה ובדיעבד אם טבלה וידעינן בבירור שטבלה כראוי עלתה לה טבילה ה
162:6 While she immerses, there needs to stand with her, a Jewish woman more than twelve years and one day old, who will see that there doesn't remain any of her head hair, floating on the water, and if she doesn't have a woman, also her husband can stand with her to see that she immersed correctly. כשהיא טובלת צריך לעמוד אצלה אשה יהודית גדולה יותר משתים עשרה שנה ויום אחד שתראה שלא ישאר משער ראשה צף על פני המים ואם אין לה אשה יכול גם בעלה לעמוד אצלה לראות שתטבול יפה ו
162:7 She is permitted to immerse on Friday evening, if this was the time for her immersion, she wasn't able to immerse earlier, and her husband is in town. However, if her husband isn't in town, or she could have immerse earlier, she is forbidden to immerse on Friday evening. If she1 is after giving birth, there are conflicting rules as to whether she can immerse on Friday evening or not, and a Rabbinic authority should be asked. A woman whose time for immersion had already come, but she hadn't immersed because her husband wasn't in town, and he arrived on the eve of Shabbat, there are places which are strict and don't allow her to immerse on Friday evening, but in a place where there is no fixed custom one shouldn't be strict. In the places where the custom is to be strict on Friday evening, also on out Shabbat she shouldn't immerse. A widow who remarried is forbidden to take the first immersion on Friday evening, because it's forbidden to have the first relations with her on Shabbat, on out Shabbat some (authorities) are lenient and let her immerse.
1) The text says ''he'' but I think that's a misprint.
מותרת לטבול בליל שבת אם עתה הגיע זמן טבילתה שלא יכלה לטבול מקודם ובעלה בעיר אבל אם אין בעלה בעיר או שהיתה יכולה לטבול קודם אסורה לטבול בליל שבת ואם הוא אחר לידה יש חילוקי דינים אם מותרת לטבול בליל שבת או לא ותעשה שאלת חכם ואשה שזמן טבילתה בא קודם אלא שלא טבלה מחמת שלא היה בעלה בעיר ובא בערב שבת יש מקומות שמחמירין שלא תטבול בליל שבת ובמקום שאין מנהג קבוע אין להחמיר ובמקומות שנוהגין להחמיר בליל שבת גם במוצאי שבת לא תטבול אלמנה שנשאת אסורה לטבול טבילה הראשונה בליל שבת דהא אסור לבא עליה ביאה ראשונה בשבת ובמוצאי שבת יש מקילין שתטבול ז
162:8 After she has immersed correctly, and while she is still standing in the water, she blesses ''who has sanctified us with His commandments and commanded us on the immersion'' and she should be strict and before the blessing cover herself below with some covering, or at least wrapping her arms round her body is sufficient, and she shouldn't look into the water while saying the blessing. If she immerses in a place where she can cloud the water with her foot, it's good to do so before the blessing. Some are accustomed that after the blessing, they immerse an addiitonal time and this is a proper custom, just they should take care that also the second immersion is as it should be. לאחר שטבלה כראוי בעודה עומדת תוך המים תברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה ויש להחמיר שקודם הברכה תכסה את עצמה למטה באיזה מטפחת או לכל הפחות תחבק זרועותיה על גופה להספיק ואל תסתכל לתוך המים בשעה שהיא מברכת ואם טובלת במקום שתוכל לעכור את המים ברגליה טוב לעשות כן קודם הברכה יש נוהגות שלאחר הברכה טובלות עוד פעם אחת ומנהג נכון הוא רק תשגיח שגם הטבילה השניה תהיה כהוגן ח
162:9 After she immersed in a Mikvah correctly, she can go into a bath house to warm herself up, and even into a sauna. However, to return and wash herself in a bath, some (authorities) forbid, and this is our custom, but to pour over her hot water so as to warm her body, one should be lenient. However, in a place where the custom is to prohibit also this, we shouldn't be lenient. לאחר שטבלה במקוה כראוי מותרת ליכנס לבית המרחץ לחמם את עצמה ואפילו במרחץ של זיעה אבל לחזור ולרחוץ באמבטי יש אוסרים וכן נהגו ולשפוך עליה מים חמים לחמם את גופה יש להקל אך במקום שנהגו לאסור גם זאת אין להקל ט
162:10 A woman should be modest about her immersion and hide the night of her immersion. and not go in public so that people don't notice her. About one who doesn't do this it was said about her ''cursed be the one that lies with any manner of beast''1 Further, she should be careful that when she leaves from the immersion she should meet with a woman friend who will touch her, so that she won't be touched first by something unclean such as a dog or pig or horse or a leper and similar or an ignorant person or a non-Jew, and if one of those met her, if she is very strict2 she will return and (again) immerse. One who met a woman coming out from immersing should be afraid, Heaven forbid, of having sinned, and the remedy for this, is to say twice these verses, ''He pours contempt upon nobles, and causes them to wander in the wilderness, where there is no way'' (Psalms 107)3 ''He pours contempt upon princes, and weakens the belt of the mighty'' (Job 12)4
1) Deut. 27:21.
2) lit. ''fears heaven''.
3) Psalms 107:40.
4) Job 12:21.
יש לאשה להיות צנועה בטבילתה להסתיר ליל טבילתה ולא תלך בפני הבריות שלא ירגישו בה בני אדם ומי שאינה עושה כן נאמר עליה ארור שוכב עם בהמה עוד יש לה ליזהר כשתצא מן הטבילה שתפגע בה חברתה ותגע בה שלא יפגע בה תחלה דבר טמא כגון כלב או חמור או חזיר או סוס או מצורע וכיוצא בהן או עם הארץ או אינו יהודי ואם פגעו בה דברים אלו אם היא יראת שמים תחזור ותטבול מי שפגע באשה שיוצאת מן הטבילה איכא למיחש חס ושלום לתקלה והתקנה היא שיאמר ב' פעמים פסוקים אלו שופך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך תהלים ק''ז שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה איוב י''ב י
162:11 To heat the water of the Mikvah, some (authorities) forbid and some allow. There has already spread the custom in many places to allow (this) but in a place where there isn't the custom one shouldn't be lenient. In a place where the custom is to be lenient, one needs to take care that on Friday evening when one immerses, the water shouldn't be actually hot but rather warm. לחמם את מי המקוה יש אוסרין ויש מתירין וכבר נתפשט המנהג בהרבה מקומות להיתר אבל במקום שאין מנהג אין להקל ובמקום שנוהגין להקל צריכין להשגיח שבליל שבת כשטובלין לא יהיה המים חמין ממש אלא פושרין יא
162:12 Concerning immersion in rivers, according to many of the great sages, may their memory be for a blessing, immersion in a river is not valid, except when it's so small, that we are certain it wasn't swollen by rainwater or melting snow, for rainwater and melted snow don't cleanse except when they are resting in a Mikvah. However, when they are flowing on the ground they don't cleanse. However, spring water cleanses also when it's flowing. In an emergency, in a place where there is no Mikvah, it's customary to be lenient and to rely on the Rabbis whose opinion is like those who said that even if one saw the river was swollen from rain, in any case in essence, the swelling (waters) come from underground sources. For at the time of rain, the air becomes wet and the sources of the clouds increase and grow, and we find always that the water in a river is mainly from springs, and the rain water is annulled in it, and it cleanses also while flowing. However in a place where there is a Mikvah, no way we should be lenient. Also, in a place without a Mikvah, if it's possible, we should be strict, and if the river was swollen from rainwater, she can wait for her immersion, two or three days, until it returns to its normal state. It's preferable if possible, not to immerse in the place where it's wider1 rather in the place it always flows, and in this matter we can be slightly more lenient.
1) Wider than the normal, due to the rain water.
בענין הטבילה בנהרות לדעת הרבה גדולי הפוסקים זכרונם לברכה אין טבילה מועלת בנהר אלא בזמן שהוא קטן כל כך שידוע בבירור שלא נתגדל מחמת מי גשמים או מי שלגים כי מי גשמים ומי שלגים אינם מטהרין אלא בזמן שהם נקיים ועומדים במקוה אבל כשהם זוחלים על הארץ אינם מטהרין אלא מי מעין מטהר גם בזוחלין ואך בשעת הדחק במקום שאין מקוה נוהגין להקל ולסמוך על הפוסקים דסבירא להו כמאן דאמר דאפילו רואים שהנהר מתגדל מן הגשמים מכל מקום עיקר גידולו הוא ממקורו מן התהום כי בעת הגשמים האויר מלוחלח ומקורי המעיינות מתרבים ומתגברים ונמצא לעולם שהמים שבנהר רובם ממעין ומי הגשמים מתבטלים בתוכו ומטהרין גם בזוחלין אבל במקום שיש מקוה חלילה להקל וגם במקום שאין מקוה אם באפשרי יש להחמיר שאם הנהר נתרבה ממי גשמים תמתין בטבילתה ב' או ג' ימים עד שישוב לאיתנו וטוב אם באפשרי שלא תטבול במקום שנתרחב אלא במקום שהולך תמיד דבזה יש להקל קצת טפי יב
162:13 Concerning a river which only exists due to rain, and sometimes dries up. Even though at the time of rains also other rivers flow into it. in any case because it sometimes stops completely, there is no permission to immerse in it while it's flowing, until the water stops and stands. ובנהר שמתהוה לגמרי על ידי גשמים ולפעמים מתיבש אף על פי שבשעת הגשמים גם שאר נהרות שופכים לתוכו מכל מקום הואיל ולפעמים פוסק לגמרי אין שום היתר לטבול בו כשהוא זוחל עד שיקוו המים ויעמדו יג
162:14 The laws of a Mikvah are very numerous, and in every place where they make a Mikvah, it should not be done except by a Rabbi, who is an expert (recognised) by many, great in Torah and (G-d) fearing. When a change occurs in it, whether large or small, one should immediately ask a (Torah) sage. Similarly, when one needs to empty it out in order to clean it, one should ask how to do this. דיני המקוה רבים הם מאד ובכל מקום שעושין מקוה אין לעשותה כי אם על ידי רב מומחה לרבים גדול בתורה וביראה וכאשר יתהוה בה איזה שינוי גדול או קטן יעשה מיד שאלת חכם וכן כאשר יצטרכו לשאוב אותה לנקותה ישאלו איך יתנהגו יד