It's a positive commandment to loan (money) to a poor Jew,
as it is said:1
''If you lend money to any of my people that is poor by you ...''
Even though it's written ''if'',
our sages, may their memory be for a blessing, have the tradition
that this ''if'' doesn't mean it's optional rather it's obligatory.
They said in the Mekhilta: '' 'if you lend money to my people' - this is obligatory.
you (might) say this is obligatory or perhaps only optional
(because it's written ''if'')
therefore they teach you:2
''and shall surely lend him...''
It is obligatory and not optional.''
It's written using the word ''if'' to explain one should loan money.
''lend to my people'' and not to non-Jews.
To which of my people ? To those who are with you.
From this it was said that the poor who are ones relatives come before other poor.
The poor of ones city come before the poor of another city.
The mitzvah of lending to the poor is greater
than giving charity to the poor who ask,
since those already need to ask
and those haven't yet reached this point,3
and the Torah castigates those who refuse to loan to the poor
as it is said:4
''and your eye be evil against your poor brother''
About the one who lends to the poor in their hour of need
the Torah says:5
''then shall you call and the Lord will answer''.1) Exodus 22:24.
2) Deut. 15:8.
3) By loaning money to a person before he has become so poor that he has to start asking for charity.
4) Deut. 15:9.
5) Isaiah 58:9.
מצות עשה להלוות לעניי ישראל
שנאמר
אם כסף תלוה את עמי את העני עמך וגו'
ואף על גב דכתיב ''אם''
קבלו חכמינו זכרונם לברכה
דאם זה אינו רשות אלא חוב
הכי אמרינן במכילתא אם כסף תלוה את עמי חובה
אתה אומר חובה או אינו אלא רשות
מדכתיב אם
תלמוד לומר
העבט תעביטנו
חובה ולא רשות
והא דכתיב בלשון ''אם'' פירושו אם כסף תלוה
את עמי תלוהו ולא לעובדי כוכבים
ולאיזה מעמי לאותו שעמך
מכאן אמרו עני שהוא קרובו קודם לעניים אחרים
ועניי עירו קודמים לעניי עיר אחרת
וגדולה מצות הלואה לעני יותר
ממצות צדקה לעני השואל
שזה כבר נצרך לשאול
וזה עדיין לא הגיע למדה זו
והתורה הקפידה על מי שמונע מלהלוות לעני
שנאמר
ורעה עיניך באחיך האביון וגו'
והמלוה לעני בשעת דוחקו
עליו הכתוב אומר
אז תקרא וה' יענה Even a rich person, if he needs a loan,
it's a mitzvah to loan to him and even to give him pleasure by (kind) speech
and to give him good advice. אפילו עשיר אם צריך ללוות
מצוה להלוות לו ולההנותו אף בדברים
וליעצו עצה ההגונה לו It's forbidden to make a loan without witnesses even to a Torah scholar,
unless the loan is made against a pledge.1
It is best to make the loan with a note.21) An object of some value which is security for the loan.
2) That details the transaction.
אסור להלוות בלא עדים ואפילו לתלמיד חכם
אלא אם כן מלוהו על המשכון
והמלוה בשטר משובח ביותר It's forbidden to exact payment from the borrower
when one knows they cannot pay.
Even to go by him is forbidden,
because he will be ashamed at seeing the lender,
and we don't know if he can pay.
On this was said:1
''You shall not be to him as a creditor''.1) Exodus 22:25.
אסור לנגוש את הלוה
כשיודע שאין לו לפרוע
ואפילו לעבור לפניו אסור
מפני שהוא נכלם בראותו למלוה
ואין ידוע משגת לפרוע
ועל זה נאמר
לא תהיה לו כנושה Just as it's forbidden for the lender to oppress the borrower,
similarly it's forbidden for the borrower to withhold his neighbour's money
when he has it,1 telling him:
''go and come again
when I will have it''
as it's said:2
''Say not to your neighbour, go and come back''.31) Available to pay the loan back.
2) Proverbs 3:28.
3) The verse continues '' 'and tomorrow I will give' when you have it by you.''
וכשם שאסור למלוה לנגוש את הלוה
כך אסור ללוה לכבוש ממון חבירו
שבידו לומר
לך שוב
כשיש לו
שנאמר
אל תאמר לרעך לך ושוב It's forbidden for the borrower to take the loan and spend it unnecessarily,
so that it might be lost, and there won't be anything (left) to repay the lender,
even if the lender is very rich.
One who does this is termed an evil-doer as it's said:1
''The wicked borrows but does not pay back''
Our sages commanded:2
''Let your friend's property be as precious to you as your own''
If the lender knows the borrower as being of this type,
he shouldn't lend him any money.
It's better not to loan to him
rather than loan to him
and afterwards need to exact payment from him,
and transgress each time because of
''You shall not be to him as a creditor''1) Psalms 37:21.
2) Avot 2:17.
אסור ללוה ליקח את ההלואה ולהוציאה שלא לצורך
עד שתוכל להאבד ולא ימצא המלוה ממה לגבות
ואפילו אם המלוה הוא עשיר גדול
והעושה כן נקרא רשע שנאמר
לוה רשע ולא ישלם
וצוו חכמים
יהי ממון חברך חביב עליך כשלך
וכשהמלוה מכיר את הלוה שהוא בעל מדה זאת
שלא להשגיח על ממון אחרים
מוטב שלא להלוות לו
ממה שילוהו ויצטרך
לנגשו אחר כך
ויעבור בכל פעם משום
לא תהיה לו כנושה One who loans against a pledge,
should be careful not to use it because this is like interest.1
If he loaned to a poor person against a plough or an axe or the like,
whose rental value is high and they are only slightly worn by useage,
one may rent them out even without the permission of the borrower,
and deduct the rental fees from his debt,
and we can assume the borrower would have agreed to this.
Some (authorities) say that (this applies) to others
that can hire it but not to himself,
so one isn't suspected of using it for free just because of the loan.1) The Torah forbade charging interest on a loan, this includes having benefit from loan by making use of the pledge.
המלוה על המשכון
צריך ליזהר שלא ישתמש בו מפני שהוא כמו ריבית
ואם הלוה לעני על מרא וקרדום וכיוצא בו
ששכרו מרובה ואינו נפחת אלא מעט
יכול להשכירו אף בלי נטילת רשות מהלוה
ולנכות לו דמי השכירות בחובו
דמסתמא ניחא ליה להלוה בכך
ויש מי שאומר דדוקא לאחרים
יכול להשכירו אבל לא לעצמו
שלא יחשדוהו דמשתמש בו בחנם רק בשביל ההלואה If the lender wants to take a pledge from the borrower,
not at the time of lending but afterwards,
he shouldn't do this except with the consent of a Bet Din.11) A Jewish court of law.
אם רוצה המלוה לקחת משכון מן הלוה
שלא בשעת הלואה אלא אחר כך
לא יעשה כי אם על פי בית דין A person should always keep himself away
from becoming a guarantor or holding trusts1 as much as possible.1) Money deposited with one for safe keeping.
לעולם ירחיק אדם את עצמו
מן הערבות ומן הפקדונות בכל מה דאפשר One who was holding a note of indebtedness against his neighbour,
and the note was worn and (the writing) could become erased,
should go to a Bet Din and have it certified. מי שיש לו שטר חוב על חבירו
והשטר בלה והולך להמחק
יבא לבית דין ויעשו לו קיום It's forbidden to keep a cancelled note in one's house,
as it's said:1
''Let not wickedness dwell in your tents''1) Job 11:14.
אסור להשהות שטר פרוע בתוך ביתו
שנאמר
אל תשכן באלהיך עולה Just as one must be careful looking after a deposit,
so one should be more careful looking after a pledge,
because he is (considered) like a paid watchman on the pledge.1
Just as the one it was deposited with,
is not allowed to hand the deposit to another to look after it,
as will be explained in Chapter 188,
similarly the lender is not allowed to deposit the pledge with another,
or pawn it without the knowledge of its owner.1) A paid watchman is liable out of his own pocket, if the objects he is guarding are lost, damaged or stolen.
כמו שצריך ליזהר בשמירת פקדון
כך צריך ליזהר בשמירת המשכון ביותר
מפני שהוא כמו שומר שכר על המשכון
וכשם שהנפקד
אינו רשאי למסור את הפקדון לאחר לשמרו
כמו שיתבאר בסימן קפ''ח
כך אין המלוה רשאי להפקיד את המשכון ביד אחר
או למשכנו שלא מדעת הבעלים One who lends to his neighbour against a pledge,
that (on condition) if he isn't repaid in a given time,
the pledge will become his,
should take care to say when the loan is made:
''If you don't redeem this by such and such time,
I will be entitled to it from now'' המלוה את חבירו על המשכון
שאם לא יפרענו לזמן פלוני
יהא המשכון חלוט לו
יזהר לומר לו בשעת הלואה
אם לא תפדה אותו עד זמן פלוני
יהא קנוי לי מעכשיו One who knows that he owes (money) to his neighbour,
and his neighbour says to him:
''I am sure you don't owe me''
is exempt from repaying,
for (the lender) has forgone his debt. מי שהוא יודע שחייב לחבירו
וחבירו אומר לו
ודאי לי שאינך חייב לי
פטור מלשלם לו
שהרי מחל לו A borrower who comes to repay the lender through a messenger,
immediately he has given the money to the messenger,
the messenger acquires (title to) the money on behalf of the lender,
and if the borrower regrets and wants to take the money back from the messenger,
and pay him later,
this is forbidden,
as this is (like) borrowing without (the owner's) knowledge,
also the messenger is forbidden to return it to the borrower. לוה שבא לפרוע להמלוה על ידי שליח
מיד כשמסר את המעות לידי השליח
זכה השליח במעות עבור המלוה
וכשהלוה מתחרט ורוצה לקחתו מיד השליח
ושיפרע לו אחר כך
אסור
משום דהוי לוה שלא מדעת
וגם על השליח יש איסור להחזירן ללוה