The burial mentioned in the Torah,
is the placing of the deceased in the earth itself.
In many places the custom is
to place the deceased in a coffin made from boards,
and this is how he's buried.
Since it's unlikely that there won't be holes in the coffin,
this is good enough.
There are places where they bury without a coffin,
rather placing him on the earth itself,
without a board under him,
rather from the sides they put two boards,
and on these they put another board,
so that earth will not fall
on the body of the deceased,
which (would be acting) disgracefully to him.
There are other places
that bury the rest of the dead
like this without a coffin,
and only for the Cohanim and the first-born,
who are important, do they make a coffin.
When one makes a coffin,
one should be careful of the left-over parts of the boards,
not to make of them any use,
they should be used to (make) the fire under the container,
with which one heats the water for the purification.
Generous people who fed the poor at their table,
one should make them a coffin from the table,
as it's said:1
''your charity shall go before you''.1) Isaiah 58:8.
קבורה האמורה בתורה
הוא שיתן את המת בקרקע ממש
ובהרבה מקומות נוהגין
להניח את המת בארון העשוי מנסרים
וכך קוברין אותו
דאי אפשר שלא יהיו נקבים בארון
זה וסגי בהכי
ויש מקומות שקוברין בלא ארון
אלא מניחין אותו על הקרקע ממש
בלא דף תחתיו
אלא מן הצדדים נותנים שני דפים
ועל אלו נותנים עוד דף אחד
כדי שלא תפול העפר
על גוף המת
שזהו בזיון לו
ויש מקומות עוד
שקוברין שאר מתים
כך בלא ארון
ורק לכהנים ובכורים
שהם חשובים עושים ארון
כשעושין ארון
יש ליזהר בשיורי הנסרים
שלא לעשות מהם איזה תשמיש
ויש להסיק בהם תחת הכלי
שמחממים את המים לטהרה
טובי לבב שהאכילו עניים על שלחנם
יש לעשות להם ארון מן השלחן
כמו שנאמר
והלך לפניך צדקך One places the deceased on his back
with his face upwards.
One who has earth from the land of Israel,
one spreads some underneath him and some on him,
because it's said:1
''and He makes atonement for the land of His people''
The main part should be put on the holy covenant,2
and also on mouth, his eyes and his hands.1) Deut. 32:43.
2) On the place of his circumcision.
מניחין את המת על גביו
ופניו למעלה
ומי שיש לו עפר ארץ ישראל
מפזרין קצת תחתיו וקצת עליו
על שם
וכפר אדמתו עמו
והעיקר לתת על הברית קודש
וגם על פיו ועל עיניו ועל כפיו We don't bury the dead next to each other,
only if the board that separates between them
can stand up by itself,
and it's at least six fingers-breadth thick,
and if possible one should be strict,
and there should be six hands-breadth1
between one (body) and the other.
But a man or a woman
can be buried together with their son or their daughter,
or with their grandson or granddaughter.
The rule is, that every child who slept with the deceased in life,
can be buried with him in death.
However, an adult son with his father,
or an adult daughter with her mother,
are not buried together.
Even children
are only buried together (with the parent) at the same time,
but if one was already buried,
it's forbidden to bury with him the other.1) Four fingers-breadth = 1 hand-breadth.
אין קוברין את המתים זה אצל זה
אלא אם כן היה הדופן המפסיק ביניהם
יכול לעמוד בפני עצמו
והוא לפחות שש אצבעות
ואם אפשר יש להחמיר
שיהיה ששה טפחים
בין זה לזה
אבל האיש או האשה
נקברים עם בנם ובתם
או עם בן או בת בנם ובתם
זה הכלל כל קטן שישן עמו בחייו
נקבר עמו במותו
אבל בן גדול עם אביו
או בת גדולה עם אמה
אינם נקברים יחד
ואפילו בקטנים
דוקא לקבור שניהם בבת אחת
אבל אם כבר נקבר אחד
אסור לקבור אצלו את האחר We have already explained, in Chapter 163 Law 7,1
that a baby that died, we circumcise him next to the grave,
and give him a name.
Similarly, a girl baby also needs to be given a name,
and we need to warn the grave-diggers about this,
(Hashiv Moshe on the Orach Chayim Chapter 13).1) The text has Law 6, but Law 7 seems to be the appropriate one.
כבר מבואר בסימן קס''ג סעיף ז'
דתינוק שמת מלין אותו אצל קברו
וקוראין לו שם
וכן לתינוקת גם כן צריכין לקרוא לה שם
וצריכין להזהיר את הקברנים על זה
השיב משה אורח חיים סימן י''ג We don't place two coffins on top of each other,
unless there is between them six hands-breadth of earth. אין נותנין שני ארונות זה על זה
אלא אם יש ביניהן עפר ששה טפחים We don't bury a wicked person next to a righteous person,
as it is said:1
''Gather not my soul with sinners''
Even a very wicked person next to
a less wicked person, one shouldn't bury.
Similarly, we don't bury a righteous person,
and even more so, a person of average piety,
next to an especially pious person.
Two who hated each other,
are not buried next to each other,
for also in their death they won't have rest together.1) Psalms 26:9.
אין קוברין רשע אצל צדיק
שנאמר
אל תאסוף עם חטאים נפשי
ואפילו רשע חמור אצל
רשע קל אין קוברים
וכן אין קוברים צדיק
וכל שכן בינוני וכשר
אצל חסיד מופלג
שנים שהיו שונאים זה לזה
אין לקברם יחד
שגם במותם אין להם מנוחה יחד The custom is to be careful not to take
the hoe or the pick-axe from another's hand
when they are burying the deceased,
rather one throws it down from his hand
and the other picks it up. המנהג להקפיד שלא ליקח
מרא או חצינא מיד חברו
כשקוברין את המת
אלא זה זורקו מידו
וזה נוטלו After they have placed the deceased in the grave,
the bier should be turned over three times,
for bier in Gematria is judgement,1
as a hint that the (attribute) of judgement should be turned
into mercy, and the eulogy to forgiveness,
a reminder to the saying:2
''You have turned for me my mourning into dancing''.
On a day when Tachanun are not said,
we don't do this.1) ''bier'' - ''mem = 40'' ''tet = 9'' ''hey = 5'', making 54. ''judgement'' - ''daled = 4'' ''nun = 50'', making 54.
2) Psalms 30:12.
לאחר שהניחו את המת בקבר
מהפכין את המטה שלש פעמים
כי מטה בגימטריא דין
לרמז שיתהפך הדין
לרחמים וההספד למחול
זכר לדבר
הפכת מספדי למחול לי
וביום שאין אומרים תחנון
אין עושין זאת If there is an orphan at the cemetery,1
then after the burial,
(if it's (still) day)
we move away at least four cubits from the grave,
and we say the psalm:
''For the chief musician...''
''...Hear this...''
(Psalm 49)
On a day when we don't say Tachanun, we say:
''Michtam of David...''
(Psalm 16)
The orphan says kaddish,
''...that is to be created anew...''2
and the public say with him up to ''everlasting''.
There are places which have the custom
that also the kaddish,
is said before the burial
and after ''Zadok haDin'',
and there are places where also ''Zadok haDin''
isn't said until after the burial.1) That is, he has just buried his father.
2) The special kaddish for orphans - see the burial service in the prayer book.
אם יש יתום בבית הקברות
אזי לאחר הקבורה
אם הוא יום
מרחיקין לכל הפחות ארבע אמות מן הקברים
ואומרים את המזמור
למנצח וגו'
שמעו זאת וגו'
תהלים מ''ט
וביום שאין אומרים בו תחנון אומרים
מכתם לדוד וגו'
תהלים ט''ז
והיתום אומר קדיש
דהוא עתיד לאתאחדתא
והקהל אומרים עמו עד ויקרה
ויש מקומות נוהגין
שגם הקדיש
אומרים תחלה קודם הקבורה
לאחר צידוק הדין
ויש מקומות שגם צידוק הדין
אין אומרים עד לאחר הקבורה It's customary, when we leave the cemetery,
to pluck some grass and throw behind the back,
and say:1
''He remembers that we are dust''
it's also a hint to the resurrection of the dead,
whom will come alive from their dirt on the road,2
''may they flourish in the city like the grass of the earth''
One can do this also on a festival Intermediate day.
They (then) wash their hands,
and this is a hint that this uncleanliness is not
cleansed except by these three things:3
water,
the ashes of (the red) cow and hyssop.
The hands shouldn't be washed in a stream,
but from a container.
The container shouldn't be taken
, from the hands of one who has just washed,
rather one puts it down and the other picks it up.
One shouldn't wipe ones hands.
Some (authorities) say one should sit down seven times
because of the spirits who accompany him,4
and every time one sits down they flee from him.
In some places the custom
is to sit down only three times.
After one has washed the hands
and says each time:
''May the favor...''
Also when one buries the deceased on a festival
one can (also) sit
three times like on a week day.
It's the custom to insist
that if a person enters the house
first he must wash his hands and sit down,
and the customs of our forefathers are (like mizvot of) the Torah.1) Psalm 103:14.
2) Psalm 72:16.
3) The water of purification, to cleanse one from coming in contact with the dead.
4) The spirits of the dead.
נוהגין שכשהולכין מבית הקברות
תולשין עשבים ומשליכין אחר גום
ואומרים
זכור כי עפר אנחנו
וגם הוא רמז לתחית המתים
שיחיו מעפרם על דרך
ויציצו מעיר כעשב הארץ
ויכולין לעשות כן גם בחול המועד
ורוחצין ידיהם
ויש רמז שאין טומאה
זאת נטהרת אלא בשלשה דברים אלו
מים
אפר פרה ואזוב
אין לרחוץ את הידים בנהר
אלא מכלי
ואין ליטול את הכלי
מיד מי שרחץ
אלא זה מעמידו וזה נוטלו
ואין לנגב את הידים
יש אומרים שיושבים שבע פעמים
מפני שהרוחות מלוות אותו
וכל זמן שיושבין בורחין ממנו
ובקצת מקומות נוהגין
לישב רק שלש פעמים
לאחר שרחצו את הידים
ואומרים בכל פעם
ויהי נועם וגו'
וגם כשנקבר המת ביום טוב
יכולין לישב כך
שלש פעמים כמו בחול
ונוהגין להקפיד
אם יכנס אדם לבית
קודם שירחץ ידיו וישב
ומנהג אבותינו תורה One doesn't move the deceased
from a city that has a cemetery
to another city,
since this is disrespectful
to carry him from place to place,
unless it's from any country to the land of Israel,
or one moves him
to the place where his ancestors are buried.
Similarly, if he (left) a will
that he should be moved from one place to another,
it's allowed. אין מוליכין את המת
מעיר שיש בה קברות
לעיר אחרת
משום דהוי ליה בזיון
לטלטלו ממקום למקום
אלא מחוץ לארץ לארץ ישראל
או שמוליכין אותו
למקום קברות אבותיו
וכן אם הוא צוה
להוליכו ממקום למקום
מותר It's forbidden to open the grave
after it has been closed,
that is, after the earth has already been put
on the lid of the coffin.
However, while one hasn't placed the earth,
it's permitted to open it for a reason.
If there is an urgent reason
that one needs to remove the deceased from his grave,
one should ask a Torah sage. אסר לפתוח הקבר
לאחר שנסתם הגולל
דהיינו שכבר נתנו עפר
על כיסוי הארון
אבל כל זמן שלא נתנו עפר
מותר לפתחו משום איזה דבר
ואם מחמת איזה דבר
צריכין לפנות את המת מקברו
יעשו שאלת חכם If one dug a grave
it shouldn't be left open over night
for this is dangerous.
If there isn't any one available to bury
the deceased until the next day,
they should fill in the grave with earth. אם חפרו קבר
לא יניחוהו פתוח בלילה
כי יש סכנה בדבר
ואם אין פנאי לקבור
את המת עד למחר
ימלאו את הקבר בעפר It's forbidden to tread on graves,
because some (authorities) say
that it's forbidden to have benefit from them.
In any case, if one needs to get to a particular grave,
and there is no other way,
than by treading over graves,
it's allowed. אסור לדרוך על גבי קברים
משום דיש אומרים
דאסור בהנאה
ומכל מקום אם צריך לאיזה קבר
ואין לו דרך
אלא אם כן ידרוך על גבי קברים
מותר One shouldn't walk in a cemetery
or within four cubits of a dead person,
and also in a room where there is a dead person,
with Tefillin on one's head or wearing Tzitzit,
because of ''mocking the departed''.
If they are covered, it's allowed.
Similarly, one shouldn't pray there,
and not say there Psalms,
except those that are to honour the dead. לא ילך בבית הקברות
או בתוך ארבע אמות של מת
וכן בכל החדר שהמת הוא שם
כשתפילין בראשו או ציצית בבגדו
משום לועג לרש
ואם הם מכוסים מותר
וכן לא יתפלל שם
ולא יאמר שם מזמורים
אלא מה שהוא לכבוד המת In a cemetery
one shouldn't behave in a frivolous manner
because of the honour of the dead.
For example, (not) to eat there
or to urinate there,
one doesn't lead animals there,
nor to take from there any plants.
However, trees which are planted in the cemetery,
and are not over the graves,
one can pick their fruit. בית הקברות
אין נוהגין בו קלות ראש
מפני כבודן של המתים
כגון לאכול ולשתות שם
או לפנות שם
ואין מרעין שם בהמות
ולא ילקט ממנו עשבים
אבל אילנות הנטועין בבית הקברות
ואינן על הקברים
מותר ללקט פירותיהן It's the custom in some places
not to erect the headstone
until after twelve months,
since the headstone appears for his praise,
and within the twelve months he still is distressed.
Another reason for the headstone
that we don't forget (them) from our heart,
and the dead person isn't forgotten
until after twelve months.
There are places where they aren't particular about this. יש מקומות נוהגין
שאין מציבין מצבה
עד לאחר שנים עשר חדש
משום דהמצבה נראה לחשיבותא
ובתוך שנים עשר חדש יש לו צער
ועוד טעם המצבה
שלא ישכח מן הלב
והמת אינו נשכח
עד לאחר שנים עשר חדש
ויש מקומות שאין מדקדקין בזה