Part 1 Kitzur Shulchan Aruch Linear Translation by Yona Newman© 1999-2009

Hebrew/English Main Text Previous Next Help Index Part 1 Index Part 2 Home

The Laws of Commerce and TradeCh. 62:1-18 הלכות משא ומתן

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18

62:1 One needs to be very careful not to take advantage1 of another,2 and every one who takes advantage of another, whether as a seller taking advantage of a buyer, or as a buyer taking advantage of a seller, trangresses a negative commandment. As it is said:3 ''If you sell anything to your neighbour, or buy anything from your neighbours hand, do not cheat one another.'' This is the first question that one is asked when he is entered into the (heavenly) court: ''Have you bought and sold in good faith ?''4
1) To have (unfair) benefit.
2) The word used here is ''Chaver'' which normally means one's friend or acquaintance, but in this context really means one's fellow man.
3) Leviticus 25:14
4) See Shabbat 31a.
צריך ליזהר מאד שלא להונות את חבירו וכל המאנה את חבירו בין שהמוכר מאנה את הלוקח בין שהלוקח מאנה את המוכר עובר בלאו שנאמר וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו והיא השאלה הראשונה ששואלין את האדם בשעה שמכניסין אותו לדין נשאת ונתת באמונה א
62:2 Just as one is forbidden to take cheat in buying and selling, similarly one is forbidden to cheat a hired worker, contractors, or when changing money. כשם שיש איסור אונאה במשא ומתן כך יש איסור אונאה בשכירות ובקבלנות ובחילוף מטבע ב
62:3 One who buys or sells honestly does not need to worry about cheating (anyone). How is that ? (By saying to the buyer) that he bought the item at a particular price, and he wants to make (a particular amount) as profit on it. Even though he was cheated on buying it, and any one who was cheated is not allowed to cheat others because of this (that happened to him), in any case this is permitted, because it was clearly stated (to the purchaser) not to rely on the value of the item, rather on the amount he paid for it. הנושא ונותן באמונה אינו חושש לאונאה כיצד חפץ זה בכך וכך לקחתיו כך אני רוצה להשתכר בו אף על פי שהוא נתאנה בלקיחתו וכל המתאנה אינו רשאי להונות אחרים בשביל זה מכל מקום זה מותר שהרי זה כמפרש שלא יסמוך על שווי המקח אלא על הדמים שנתן הוא בעדו ג
62:4 One who has an item to sell is forbidden to make it (look) more attractive so as to fool him (the buyer). For example, by feeding an animal bran-water that (makes it) swell, and straightens its hair so that it looks fat, or to paint an old pot so that it looks new, and all similar actions. מי שיש לו איזה דבר למכור אסור לו ליפותו כדי לרמות בו כגון להשקות בהמה מי סובין שמנפחים וזוקפין שערותיה כדי שתראה שמנה או לצבוע כלים ישנים כדי שיתראו כחדשים וכל כיוצא בזה ד
62:5 Also, it is forbidden to mix a few bad fruits with many good fruits in to order to sell them as (all) good, or to mix some bad drink with good, but if its (the bad one's) taste was obvious it's allowed to mix, because the buyer will notice. וכן אסור לערב מעט פירות רעים בהרבה פירות יפים כדי למכרם בחזקת יפים או לערב משקה רעה ביפה ואם היה טעמו ניכר מותר לערב כי הלוקח ירגיש ה
62:6 A shop keeper can hand out (roasted) seeds and nuts to children, in order to accustom them to buy from him. He can also sell at below the market price, so that (customers) will buy from him, and the other merchants can not stop him. מותר לחנוני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות כדי להרגילם שיקנו ממנו וכן יכול למכור בזול יותר מהשער כדי שיקנו ממנו ואין בני השוק יכולין לעכב עליו ו
62:7 One who measures or weighs less (than the correct amount) to any one, even to a non-Jew, transgresses a negative commandment, as it is said:1 ''Don't do measurement of weight or volume.''2 The punishment for (false) measures or weights is very severe, for it is impossible for the (false) measurer or false weigher to return in full repentance, because he does not know how much and to whom to return (the money). Even if he sets (aside this money) for public charity works, this is not considered as full repentance.
1) Leviticus 19:35
2) See also Ch. 182:1 and 182:4
המודד או שוקל חסר לחברו או אפילו לעובד כוכבים עובר בלאו שנאמר לא תעשו עול במדה במשקל ובמשורה ועונש המדות והמשקלות קשה מאד שאי אפשר למודד או לשוקל שקר לשוב בתשובה הגונה שאינו יודע מה ולמי ישיב ואף שיעשה צרכי רבים אין זאת תשובה הגונה ז
62:8 It's written:1 ''You shall not have in your bag stones (weights) a large one and a small one,2 you shall not have in your house measures,3 a large one and a small one, a full and just weight shall you have, a full and just measure shall you have...''. The word (phrase in English) ''in your bag'' and also ''in your house'' appear apparently superfluous, and explained our sages,4 of blessed memory, you will not have in your pocket money. Why will this be ? Because of one weight and (another) weight.5 You will not have in your house your necessities. Why will this be ? Because of two different measures. However, (if) a full and just weight will be in your house, then you will (also) have money. Similarly, (if) a full and just measure will be in your house, you will have your necessities. In addition, said our sages,6 of blessed memory: What should a person do to become wealthy ? Who should deal honestly, and ask mercy from the One who makes him wealthy, as it is said:7 ''silver belongs to Me, and gold belongs to Me.''
1) Deut. 25:13-15
2) The large one being used when you are weighing something to buy, so that you get more than you should, and the smaller one when you are selling, so that the buyer gets less than he should.
3) The Hebrew word is a measure of volume.
4) Baba Batra 89A
5) Because you kept two different weights, in order to cheat, then you will, in fact, not make money.
6) Niddah 70B
7) Chaggai, 2:8
כתיב לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך וגו' ותיבת ''בכיסך'' וכן תיבת ''בביתך'' נראין לכאורה כמיותרין ודרשו רבותינו זכרונם לברכה לא יהיה לך בכיסך ממון מה טעם משום אבן ואבן לא יהיה לך בביתך צרכיך מה טעם משום איפה ואיפה אבל אבן שלמה וצדק אם יהיה בביתך יהיה לך ממון וכן איפה שלמה וצדק אם יהיו בביתך יהיו לך צרכיך עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה מה יעשה אדם ויתעשר ישא ויתן באמונה ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו שנאמר לי הכסף ולי הזהב ח
62:9 One needs to measure and weigh generously, so that there will be extra over the (nominal) amount, as it is said:1 ''a full and honest measure you should have'' What does the Talmud2 say about ''honest'' ? The Torah said ''be honest at your own (expense) and give him (from your own). ''
1) Deut. ibid.
2) Baba Batra 88B
צריך למדוד ולשקול בעין יפה שיהיה עודף על המדה שנאמר איפה שלמה וצדק יהיה לך מה תלמוד לומר ''וצדק'' אמרה תורה צדק משלך ותן לו ט
62:10 One should measure according to the custom of the place and not change it. (If) the place customarily heaps up (the measure) one should not (make it) level, even if the customer wants this so as to pay less. A place where they do level measures, (one should) not heap up, even if the customer wants this and will pay more money. For the Torah is strict about false measures, because one might be mislead by seeing that one measures so, and believe that this is how one measures in this place, and measure in this way to another, who does not know this is the custom and so will be deceived. צריך למדוד כמנהג המדינה ולא ישנה כלל מקום שנהגו לגדוש לא ימחוק אפילו ברצון הלוקח שפיחת לו מדמים ומקום שנהגו למחוק לא יגדוש אפילו ברצון המוכר שמוסיף לו דמים כי התורה הקפידה על עוות המדות פן תצא תקלה על ידי זה שיראה הרואה שמודדין כך וידמה לו שכך היא מידת העיר וימדוד כן לאחר שאינו יודע גם כן את המנהג ויטעהו י
62:11 The leaders of the community are obliged to appoint supervisors who will check on the shops. Everyone they find who has a deficient measure or a deficient weight or faulty scales, they are entitled to beat him or fine him as they see fit. חייבים ראשי הקהלה להעמיד ממונים שיהיו מחזרים על החניות וכל מי שנמצא אתו מדה חסרה או משקל חסר או מאזנים מקולקלים רשאים להכותו ולקנסו כנראה בעיניהם יא
62:12 It is forbidden for a person to keep a deficient measure in his house or in his shop, even if he does not measure with it. If he does keep (such a measure) he transgresses a negative (commandment), as it is said:1 ''You must not have in your pocket two weights, (one) large and (one) small. You must not have in your house two measures, large and small.'' Even to make the measure into a bed pot is forbidden, in case someone comes who doesn't know and measures with it. If there is a local custom that one doesn't measure except with a measure that has been marked with an official mark, and this (pot) is not marked, one may keep it (at home).
1) Deut. 25:13-15
אסור לאדם להשהות מדה חסרה בביתו או בחנותו אף על פי שאינו מודד בה ואם שוהה עובר בלאו שנאמר לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה ואפילו לעשות את המדה עביט למי רגלים אסור שמא יבא מי שאינו יודע וימדוד בה ואם יש מנהג בעיר שאין מודדין אלא במדה הרשומה ברושם הידוע וזו אינה רשומה מותר להשהותה יב
62:13 One who is after an object to buy it or for rental, whether it is land or goods, whether from an idol worshipper1 or from a Jew, and has already agreed on the price, and before they can close the sale, another comes and bought it or rented it, he is called a wicked one. However, if they have still not agreed on the price, rather the seller wants a certain amount, and the buyer wants (to pay) less, it is permitted to another to buy it. It is forbidden to encroach on one's neighbour's rights,2 in rental of houses and so on from an idol worshipper.
1) The Kitzur sometimes uses ''oved cochavim'' to also mean a non-jew, and at other times uses ''aino yehudi''.
2) There are many special laws concerning preferential rights of purchase or rental, for example of a piece of land next to one you already have.
המחזר אחר דבר לקנותו או לשכר בין קרקע בין מטלטלים בין מעובד כוכבים בין מישראל וכבר השוו על הדמים וקודם שגמרו את הקנין בא אחר וקנאו או שכרו נקרא רשע אבל אם עדיין לא השוו על הדמים אלא שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה בפחות מותר לאחר לקנותו ואסור להשיג גבול רעהו בשכירות בתים וכדומה מעובד כוכבים יג
62:14 One who gives money to a friend to buy1 for him land or goods, and the agent went and bought the object with his (own) money for himself, this one is considered as deceitful. If he bought it (for himself) with the money he was given, he is obliged to give him it, even though he bought it for himself.
1) As his agent.
הנותן מעות לחברו לקנות לו קרקע או מטלטלין והלך השליח וקנה את החפץ במעותיו בשביל עצמו הרי זה רמאי ואם קנאו ממעות של המשלח מחויב ליתנו לו אף על פי שקנאו לעצמו יד
62:15 One who has given even only a little money on a purchase, or has marked the object in the presence of the seller, or the seller said to him: ''Mark your purchase'', even though he has not formally bought this object, in any event any one who goes back on it, whether the buyer or the seller, has not done an act becoming to a Jew, and is obliged to receive a ''May He who took payment'', that is he is cursed in court and they say: ''May He who took payment1 from the people of the flood, and from the people of disunity,2 and from the people of Sodom and Amorrah, and from the Egyptians whom He drowned in the sea, He will take payment from one who does not keep his word.
1) Exacted retribution.
2) The people who built the Tower of Babel. They were united while building it, then G-d punished them by making them all speak different languages which split them up.
מי שנתן אפילו רק מקצת דמים על המקח או שרשם על המקח סימן בפני המוכר או שאמר לו המוכר רשום מקחך אף על פי שהוא בענין שלא קנה בזה מכל מקום כל החוזר בו בין הלוקח בין המוכר לא עשה מעשה ישראל וחייב לקבל ''מי שפרע'' דהיינו שאוררין בבית דין ואומרים מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו טו
62:16 It is proper for a person to keep his word, so that even if he has not yet given money, and not marked the object, and not completed the transaction, if they have agreed on the price, neither of them should go back. The one who goes back, whether the buyer or the seller, is considered as untrustworthy, and the sages do not approve of him. It is proper for a Jew to keep his word, as it is said:1 ''The remnant of Israel shall not do iniquity, nor speak lies.'' One who fears G-d should keep even what he thought in his heart, so if he thought and decided in his heart to sell him at a certain price, and the other did not know his thoughts, and offered him more than that amount, he should not take from him except the amount that he had decided on, so as to carry out what said:2 ''he ... speaks truth in his heart.'' Similarly, the buyer who decided in his heart to buy for a particular amount, he should not go back on this. Similarly, all things concerning other dealings that are between a person and his fellow man, he should carry out the decisions of his heart, (eg) if he decided in his heart to do a favor, and he was able to do this (he should). However, things for himself, as long as they are not required for a commandment, he does not need to carry out, even what he said (aloud).
1) Zephaniah 3:13
2) Psalms 15:2
וראי לו לאדם לעמוד בדיבורו שאפילו לא נתן עדיין מעות ולא רשם את הדבר ולא נגמר הקנין אם השוו על המחיר אין לשום אחד מהם לחזור ומי שחוזר בין הלוקח ובין המוכר הרי זה ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו כי ראוי לאיש ישראל לעמוד בדיבורו כמו שנאמר שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב וירא שמים יש לו לקיים אפילו מחשבת לבו שאם חשב וגמר בלבו למכור לו בסכום זה והלה לא ידע ממחשבתו והוסיף לו על סכום זה לא יקח ממנו כי אם סכום זה שגמר בלבו לקיים מה שנאמר ודובר אמת בלבבו וכן הלוקח שגמר בלבו לקנות בסכום כך וכך אין לו לחזור בו וכן כל היוצא בזה בשאר דברים שבין אדם לחברו יש לו לקיים מחשבות לבו אם גמר בלבו לעשות איזה טובה ויש בידו לעשותה אבל צרכי עצמו כל שאין בהם סרך מצוה אין צריך לקיים אפילו מוצא שפתיו טז
62:17 Similarly, one who said to his friend that he would give him some small present, and that one depended on him certainly giving him, if he changed his mind and didn't give him, he is (considered) as untrustworthy. However, a large present does not (cause) untrustworthiness, because he was not relying on (being given) that. In any event, at the time he said he would give him, he needs to have finally decided, and not be considering changing (his mind), because to say one thing aloud and another in his heart is forbidden from the Torah. As it is said:1 ''A just ephah and a just hin you shall have.'' What does the Talmud2 say ? (Why) ''a just hen'' ? after all a hen is (a measure) just like an ephah. Rather, (read it as) your ''yes'' (hain)3 and your ''no'' should be just (reliable). All the previous applies (only to gifts promised) to a rich person, but whatever one said (one would give) to a poor person, whether a small present or a large present, cannot go back on this by (halachic) law, because it is considered like a vow, and even if he only decided in his heart to give, he must keep what he thought.
1) Lev. 19:36
2) Baba Metzia 49A
3) The word ''hey-nun'' can be read as ''hen'' meaning a measure or ''hain'' meaning ''yes'' just by changing the nikud. The Talmud therefore makes a play on the word in order to teach a deeper meaning of the plain Torah text.
וכן מי שאומר לחברו ליתן לו איזה מתנה קטנה שזה סמך דעתו שבודאי יתן לו אם חזר ולא נתן לו הרי זה ממחוסרי אמנה אבל מתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי זה לא סמך דעתו על זה ומכל מקום בשעה שהוא אומר ליתן לו צריך להיות בדעה גמורה ולא יהא בדעתו לשנות כי לדבר אחד בפה ואחד בלב אסור מן התורה שנאמר איפת צדק והין צדק יהיה לכם מה תלמוד לומר ''הין צדק'' והלא הין בכלל איפה היא אלא שיהא ''הן'' שלך ''ולאו'' שלך צדק וכל זאת לעשיר אבל האומר ליתן לעני בין מתנה מועטת בין מתנה מרובה אינו יכול לחזור בו מן הדין מפני שנעשה כמו נדר ואפילו גמר בלבו ליתן צריך לקיים מחשבתו יז
62:18 One who wants to sell land or a house, and two come (to buy) each one saying: ''I will take it at such a price'', and neither of them is a next-door neighbour,1 if one of them lives in his city, and the second is from a different city, the one (from his) city has precedence. If both of them live in his city and one is from the neighbourhood, his neighbour has precedence. If the second was a close friend,2 and his neighbour is not at all a friend, his friend has precedence. If one was his friend and the other his relative, his friend has precedence, as it is said:3 ''better a close neighbour over a distant brother''. However, with any other people his relative has precedence, apart from a Torah sage who has precedence even over his neighbour and his close friend. However, if one of them is his next-door neighbour, he has precedence over all of them. Even after he has sold to another, the next-door neighbour can give the money to the buyer and (force) him to leave. Even if the buyer is a Torah sage and a close neighbour to the seller, and the next-door neighbour is a common (unlearned) person and distant (not known) to the seller, the next-door neighbour has precedence and can force out the buyer. These order of precedences are commandments of the Sages, to carry out what was said:4 ''And you did what was right and good in G-d's eyes.''
1) Your next-door neighbour, that is the one who owns the house adjacent to your house, or the plot of land adjacent to your plot of land, was given rights of first refusal. This was done so that if he wanted to expand his house or his land he could do so.
2) A close friend is defined as one who you are used to having in your home.
3) Prov. 27:63
4) Deut. 6:18
הרוצה למכור קרקע או בית ובאו שנים כל אחד אומר אני אקח בדמים אלו ואין אחד מהם בעל המצר אם היה אחד מהם מיושבי עירו והשני מעיר אחרת בן עירו קודם היו שניהם מיושבי עירו ואחד מהם שכנו שכנו קודם ואם השני הוא חברו הרגיל עמו ושכנו אינו רגיל עמו כלל חברו קודם היה אחד מהם חברו ואחד מהם קרובו חברו קודם שנאמר טוב שכן קרוב מאח רחוק אבל לשאר כל אדם קרובו קודם חוץ מתלמיד חכם שקודם ואפילו לשכנו וחברו הרגיל אצלו אבל אם היה אחד מהם בעל המצר הוא קודם לכולם ואפילו לאחר שמכרו לאחר יכול בעל המצר ליתן את הדמים להלוקח ולסלק אותו ואפילו הלוקח הוא תלמיד חכם ושכן וקרוב למוכר והמצרן הוא עם הארץ ורחוק מן המוכר המצרן קודם ומסלק את הלוקח וכל הקדימות אלו מצות חכמים הם לקיים מה שנאמר ועשית הישר והטוב בעיני ה' יח